#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מתענין בה&quot;ב?	"כתבו תוס&#x27; קידושין (פ&quot;א ע&quot;א) דנוהגין להתענות אחר יו&quot;ט מפני שנתקבצו אנשים ונשים לשמוע הדרשה ונותנין עין זה על זה, וכן מצינו באיוב (א&#x27;) דבימי משתה ושמחה יש חשש חטא (טור, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), והוסיף הבאה&quot;ט (ס&quot;ק א&#x27;) דבקל יכול לעבור על איסור מלאכה ביו&quot;ט ובחוה&quot;מ, ועוד הביא הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מלבוש מפני שנשתנה האויר"	סימן תצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבועות?	"הח&quot;י (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מתמים דעים דאנשי מעשה וחסידים מתענין אף אחר שבועות [ובמקום שאין אומרים תחנון עד יום י&quot;ג או י&quot;ד אפשר שיש להמתין עד אחר זה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)], אבל כתבו שאר הפוסקים (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) דאין נוהגין כן, וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דהעיקר טעם היה מחמת הדרשה וליכא דרשה בשבועות, ועוד כתב הלבוש דמתענין מפני שנשתנה האויר וזה אינו שייך בשבועות"	סימן תצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מתענין מיד אחר יו&quot;ט?	"אין מתענין בחודש ניסן ותשרי [ואע&quot;פ שנוהגין להתענות בתשרי מ&quot;מ אין קובעין בו תענית בתחילה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)], אלא מברכין בה&quot;ב בשבת שלאחר ר&quot;ח [והש&quot;ץ אוחז הס&quot;ת בידו אחר אשרי קודם יהללו (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), ואע&quot;פ שהמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רפ&quot;ד ס&quot;ק ט&quot;ו) כתב דאין להפסיק בין אשרי ויהללו יתכן דזה מותר דהוא לצורך התפילה (הגרח&quot;ק, אשי ישראל פל&quot;ו הע&#x27; קע&quot;ב)], ובשבת שמברכין החודש או שהוא ר&quot;ח אין מברכין בה&quot;ב עד שבת הבא (ח&quot;י ס&quot;ק ב&#x27;), ומהר&quot;י ווייל נהג להמתין עד י&quot;ז חשון אבל אין נוהגין להמתין כ&quot;כ (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקבל להתענות בה&quot;ב?	"יכול לקבל התענית בפירוש במנחה שלפניו, אבל אם אינו רוצה לקבלו בהדיא סגי לענות לאמן למי שבירך על בה&quot;ב ואז א&quot;צ קבלה עוד במנחה דלפניו אבל מצד שני אינו מחויב להתענות אם אינו רוצה [ואפי&#x27; אם גמר לבו להתענות כשענה אמן] (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), וע&quot;ע במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תקס&quot;ב סע&#x27; ב&#x27;), והוסיף הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) דעכשיו מפני חלישות הדורות נתמעטו המתענים"	סימן תצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מילה או חתן באותה שבת?	"נוהגין שלא לברכם [ר&quot;ל, להכריזם (ערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;)] בשחרית אלא במנחה דמהיות טוב אל תקרי רע (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), וביאר האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;ו) דאע&quot;פ שהחתן יהיה שם אף במנחה מ&quot;מ בשחרית אין מזכירין התענית מפני שהוא זמן של תוספת שמחה שמפטירין שוש תשיש, וממילא מחדש האג&quot;מ דבזה&quot;ז דאין מפטירין שוש תשיש ליכא מעלה במנחה יותר מבשחרית ואם החתן יהיה שם למנחה אומרים המי שברך בשחרית {אכן, שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דאין נוהגין כן אלא לעולם אומרים המי שברך במנחה אע&quot;פ שהחתן יהיה שם וצ&quot;ל דיש תוספת שמחה בשחרית אפי&#x27; בלא הפטורה דשוש תשיש}"	סימן תצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו רוצה להתענות בה&quot;ב 1) מחמת סעודת מצוה 2) מחמת חולי?	"1) א&quot;צ התרה דכל המתענה אדעתא דמנהגא מתענה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) 2) צריך להתיר נדרו אם היה מורגל להתענות דלא מסיק אדעתיה כשלא יהיה בריא לא יתענה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) יש עשרה מתענין 2) אין עשרה מתענין?	"1) יאמרו כל הסליחות וקוראים בתורה פרשת ויחל בשחרית ומנחה (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) 2) יכולים לומר סליחות, אבל הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מעבודת הגרשוני (סי&#x27; נ&quot;ז) שלא יאמר הסליחה תענית ציבור וכו&#x27;, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דאפשר לדלג מלת &quot;ציבור&quot; או לומר בלשון אחר [ויש סידורים שמגיהים &quot;תפילת ציבור&quot;], ועוד כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) שלא יאמרו הסליחה אפפונו מים שכתוב בו פצנו בהסכמה אחת צום שני וחמישי ושני [ויש סידורים שמדלגים תיבות אלו אם אין ציבור שמתענים], ויש עוד הגהות בסידורים שכותבים &quot;קדשו תחנות לקבוע&quot; במקום &quot;צומות&quot;, ועוד מדלגים תיבות &quot;הקדשנו צום עוללים וזקני אספות&quot;, אמנם עי&#x27; בא&quot;א בבוטשאטש שכתב דא&quot;צ לשנות הנוסח שבסליחות מפני שאפשר לפרש הלשון בדרך רחוקה קצת"	סימן תצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חל שני בתרא 1) בי&quot;ד אייר [שנה שערב פסח חל בשבת] 2) בי&quot;ז אייר [שנה שחל ר&quot;ח אייר בשבת]?	"1) הוי פסח שני ואין אומרים תחנון אבל מותר לומר סליחות, ויש מח&#x27; אם מותר להתענות דהרי אפי&#x27; בי&quot;ד ניסן מותר לבכורות להתענות (מהרש&quot;ם ח&quot;ו סי&#x27; ל&quot;ב, א&quot;א מבוטשאטש סי&#x27; קל&quot;א, עי&#x27; פסק&quot;ת אות ב&#x27;) {ולכאורה אין אומרים בו אבינו מלכינו דומיא דערב ל&quot;ג בעומר, אבל ביום שיש בו חתן כתב הערוה&quot;ש (סי&#x27; קל&quot;א סע&#x27; י&quot;ז) דאומרים אבינו מלכינו, וכן מצינו ברמ&quot;א לקמן (סי&#x27; תר&quot;ב סע&#x27; א&#x27;) בברית מילה} 2) מנחה הוא ערב ל&quot;ג בעומר ואע&quot;פ שקורין בו ויחל אין אומרים בו תחנון או אבינו מלכנו (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תצב סעיף א		
